חדלות פרעון
השימוש באשראי מהווה חלק בלתי נפרד בחיי הכלכלה. כמעט כל אדם או תאגיד משתמש במהלך פעילותו הכלכלית באשראי – נטילת הלוואה לצורך רכישת דירה, רכישת מוצרים בתשלומים, עסקאות מימון פיננסיות מורכבות ועוד.
הסיכון שמקבל האשראי לא יצליח לשלם חובותיו הוא חלק בלתי נפרד מהשימוש באשראי. התממשותו של סיכון זה מכונה חדלות פרעון. מצב של חדלות פרעון הוא מצב מורכב, המערב אינטרסים של גורמים רבים: אינטרס החייב להתשקם כלכלית, אינטרס הנושים לגבות את החוב, והאינטרס הציבורי הכללי. מטרת חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן – "חוק חדלות פרעון"), כפי שזו נקבעה בסעיף 1 לחוק, היא לאזן בין האינטרסים המנוגדים הללו.
סעיף 2 לחוק חדלות פרעון מגדיר "חדלות פרעון" כדלקמן:
"חדלות פרעון היא מצב כלכלי שבו אדם אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פרעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות של שווי נכסיו".
מלשון הסעיף ניתן ללמוד כי ישנם שני מבחנים לאבחון מצב של חדלות פרעון – מבחן תזרימי ומבחן מאזני. המבחן התזרימי בוחן האם האדם או החברה מסוגלים לעמוד בהתחייבויות שמועד פרעונן הגיע. המבחן המאזני בוחן את סך הנכסים בחיסור סך ההתחייבויות. כלומר, מדובר בבחינה רחבה יותר. מעבר לכך, עם כניסת חוק חדלות פרעון לתוקף, נקבעו חזקות משפטיות ביחס לגובה החובות אשר בהתקיימן ניתן יהיה להכריז על יחיד או על תאגיד כחדל פרעון.
הליך חדלות פרעון של חייבים ושל חברות שונים אלו מאלו. כאשר מדובר בחייב, הכניסה להליך חדלות פרעון יכולה להתקיים לבקשת החייב או לבקשת נושה. כאשר מדובר בבקשת החייב, המינימום לכניסה למצב של חדלות פרעון הוא חובות בסך של 55,000 ₪ ומעלה. הבקשה מוגשת אל הממונה על הליכי חדלות פרעון במשרד המשפטים. כאשר מדובר בבקשת נושה, הבקשה מוגשת לביהמ"ש השלום, ודי בחובות בסך של 75,000 ₪ ומעלה. לאחר שנפתח ההליך ממונה נאמן מטעם כונס הנכסים הרשמי, מוקפאים כל ההליכים הכלכליים ומתחילה בדיקה מעמיקה של החייב. בתום תקופה זו הנאמן מגיש דו"ח פרעון חובות והפטר הכולל תכנית לשיקום כלכלי וקובע את המינימום לקיום של החייב.
לאור האמור מובן כי הליך חדלות פרעון הוא הליך מורכב וסבוך, המערב שחקנים רבים ואינטרסים רבים. יש להדגיש כי במסגרת הליכי חדלות פרעון אין נוסחאות קסם לפתרון התסבוכת הכלכלית, וההסדרים הם פרי של משא ומתן של השחקנים השונים. כלומר, ככל שהייצוג בהליך הוא מקצועי וטוב יותר, כך הסיכוי להשיג תוצאה כלכליות טובה יותר גדל. כאמור מעלה, בהליכי חדלות פרעון של יחידים, השחקן המרכזי ביותר הוא הנאמן. הנאמן למעשה ממפה את מצבו של החייב, מכין את תכנית השיקום שלו, בא בדין ודברים עם הנושים, ומגיש לממונה על חדלות פרעון תכנית מקצועית להסדרת החובות ולהפטר. המשמעות היא שהנאמן הוא הבקיא ביותר בתחום, וכן מי שקיבל אישור מהרגולטור האחראי על התחום למקצועיותו וליכולת שלו להביא להסדר הטוב ביותר.
היכולת של בא כוח להתנהל מול הנאמן בצורה מקצועית ונחושה היא המפתח להצלחה בהליכי חדלות פרעון. עורך הדין אביאל אטיאס ממשרד עורכי דין אביאל אטיאס שימש בתפקידו הקודם כבא כוח נאמן מטעם כונס הנכסים הרשמי. כלומר ניהל תיקים מטעם כונס הנכסים כנגד החייבים. מובן כי מי שביצע את התפקיד המרכזי מהצד השני, יהיה בעל המומחיות הטובה ביותר לטיפול בהליכי חדלות פרעון. היכולת לנהל משא ומתן על תנאי הליך חדלות הפרעון היא פועל יוצא של ההבנה מה הרף המינימלי אליו יוכל להגיע הצד השני, ובמקרה הזה, הנאמן. ההבנה של המכלול השיקולים של הנאמן, תוך הבנה מעמיקה של האינטרסים של השחקנים האחרים ושל הפרוצדורות החוקיות השונות, היא המפתח להצלחה.
