שלבי הליך חדלות פירעון:

1. שלב א'- פתיחת ההליך – ממועד הגשת הבקשה ועד למתן הצו לפתיחת הליכים. במהלך תקופה זו הנמשכת כ-30 ימים, יבחן הממונה את בקשת החייב לצורך מתן החלטה. בשלב זה יכול הממונה לבקש השלמת מסמכים או לזמן את החייב לדיון במשרדי הממונה. בתום תהליך הבחינה ייתן הממונה החלטה על מתן צו לפתיחת הליכים או דחייתו. הצו יכלול חובת תשלום חודשי, חובת דיווח על הכנסות והוצאות ויטיל על החייב מגבלות הקבועות בחוק.
2. שלב ב'- תקופת הביניים – ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ועד למתן הצו לשיקום כלכלי. נמשכת כ-11 חודשים. במהלך תקופת הביניים על החייב לעמוד בחובות ובמגבלות שהוטלו עליו בצו לפתיחת הליכים, לשתף פעולה עם הנאמן ועם הממונה ולקיים את החלטות הממונה ובית המשפט. במהלך ששת החודשים הראשונים שבתקופת הביניים, יגישו הנושים של החייב תביעות חוב לנאמן.

הנאמן יערוך בירור על אודות הנסיבות שהביאו את החייב לפתיחת הליך חדלות הפירעון, ישלים פרטים ומידע על אודות החייב, יברר אודות נכסים מהם ניתן לפרוע את החובות וידווח לממונה על התנהלות החייב ממועד פתיחת ההליך ועל ממצאי הבירור שערך. במקביל, הנאמן יבדוק את תביעות החוב שהוגשו על ידי הנושים, יקבע לגבי כל תביעת חוב מהו היקף החוב וסוג החוב. בסיום תהליך בדיקת תביעות החוב יתגבש היקף חובות החייב וסיווגם. בתקופת הביניים יכול כל אחד מהצדדים בהליך להגיש בקשות לממונה או לבית המשפט בהתאם להוראות החוק. הממונה יקבל דיווחים מהנאמן על אודות התנהלות החייב, יכריע בבקשות שיוגשו אליו בהתאם להוראות החוק, ולקראת סוף תקופת הביניים יגבש תכנית לשיקום כלכלי לחייב, אותה יגיש לבית המשפט.

3. דיון בבית המשפט על מתן צו לשיקום כלכלי- הדיון בבית המשפט נערך על בסיס דו"ח ממצאי הבדיקה שהגיש הנאמן והמלצת הממונה על תכנית לשיקום כלכלי לחייב. לדיון מתייצבים הצדדים בהליך, ורשאי להתייצב כל בעל עניין בהליך. בדיון זה בית המשפט יקבל החלטה על מתו צו לשיקום כלכלי או על ביטול ההליך, כמו כן יכול בית המשפט לדחות את ההחלטה ולתת הוראות נוספות צו לשיקום כלכלי יכלול את התנאים לשיקומו הכלכלי של החייב, וביניהם: תקופה מוגדרת בה ישלם החייב תשלומים לקופת הנשייה, נכסים אשר ימומשו לטובת פירעון החובות, אופן מימוש הנכסים, מגבלות אשר יחולו על החייב בתקופת השיקום הכלכלי, לעיתים הצו יכלול חובת השתתפות של החייב בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. הצו יגדיר מאילו חובות עבר יקבל החייב פטור בסיום ההליך, בהתאם להוראות החוק. הפטר לאלתר- כאשר בית המשפט ימצא כי יכולת ההשתכרות של החייב אינה עולה על צרכי המחייה הבסיסיים, ואין תועלת בהמשך ניהול הליך חדלות הפירעון, יינתן לחייב בצו השיקום הכלכלי הפטר לאלתר, ללא תכנית לשיקום כלכלי. במקרה בו ימצא בית המשפט כי החייב ניצל את הליך חדלות הפירעון לרעה או לא שיתף פעולה עם הנאמן והממונה או הפר את המגבלות אשר הוטלו עליו באופן הפוגע מהותית בניהולו התקין של ההליך, יורה בית המשפט על ביטול הצו לפתיחת הליכים וכיצד יש לנהוג בנכסים אשר הצטברו בקופת הנשייה. במקרה זה, לא יינתן לחייב פטור מחובות העבר.
4. שלב ג' – תקופת השיקום כלכלי – הינה תקופה שממועד מתן הצו לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט ועד לסיום הליך חדלות הפירעון. נמשכת כ-3 שנים. בתקופה זו על החייב לעמוד בתנאי הצו לשיקום כלכלי, כלומר לשלם תשלומים לקופת הנשייה, לסייע במימוש הנכסים לטובת פירעון החובות, ולעמוד בכל תנאי נוסף שקבע בית המשפט בצו לשיקום כלכלי. הנאמן יעקוב אחר קיום התכנית לשיקום כלכלי על ידי החייב וידווח על כך לממונה. כמו כן, הנאמן יפעל למימוש נכסי החייב בהתאם להוראות הצו לשיקום כלכלי, ויעביר את תמורת המימוש לקופת הנשייה. במהלך התקופה, הממונה יפקח על עבודתו של הנאמן ויכריע בבקשות אשר יוגשו בהתאם להוראות החוק. במקרה בו ידווח לממונה כי החייב אינו עומד בתנאי התכנית לשיקום כלכלי, ישקול הממונה הגשת בקשה לבית המשפט לביטול הצו לפתיחת הליכים וההליך בכללותו. גם בסמוך לסיום תקופת השיקום הכלכלי הנאמן והממונה יבחנו את עמידת החייב בתכנית השיקום הכלכלי לקראת אישור ההפטר. 
5. הפטר – הממונה יאשר כי החייב עמד בתנאי התכנית לשיקום כלכלי, ולאחר מכן יהיה החייב פטור מחובות העבר, בהתאם להוראות הצו לשיקום כלכלי. 

תקופת שיקום כלכלי שאינה קצובה בזמן

במקרים מסוימים, כאשר מתקיים אחד מהתנאים להארכת התקופה בשל מעשה שעשה החייב בנסיבות חמורות ובחוסר תום לב, רשאי בית המשפט לקבוע תקופת שיקום כלכלי שאינה קצובה בזמן.
 

איך אני יודע כמה אשלם בהליך חדלות פירעון?

כבר בשלב בו ניתן צו פתיחת ההליכים, נקבעת חובת תשלום חודשית. איך מחשבים אותה?

1. לוקחים סך הכנסות משק הבית של החייב: כלל ההכנסות נטו של כל מי שמתגורר בבית (כולל קצבאות, הכנסות של ילדים או אחרים המתגוררים בבית).
2. מההכנסות, מנכים הוצאות מוכרות, שמשמשות למחיית המשפחה. יש רשימה של הוצאות שמחולקות לסכום הבסיסי: 4,500 שקל לזוג + 1,500 שקל לכל ילד, ובנוסף לכך ”הוצאות מיוחדות” (חינוך, צהרונים, בריאות, נסיעות ודמי מזונות).
3. לאחר הפחתת ההוצאות מההכנסות, מתקבלת ההכנסה הפנויה של משק הבית, מחלקים אותה בשניים ומכפילים באחוז שמהווה ההכנסה של מבקש הקפאת ההליכים מסך הכנסות משק הבית – זה יהיה גובה התשלום החודש.