הסעיף הרלוונטי לעניין זה בחוק חדלות פירעון הינו סעיף 157:
157. (א) הממונה יורה על הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים, לבקשת היחיד או בהסכמתו, אם שוכנע כי הפעלת העסק לא תפגע בשיקומו הכלכלי של היחיד או בנושיו, ורשאי הוא להתנות את הפעלת העסק בתנאים ולקבוע מגבלות בהפעלתו כדי להבטיח את עניינם של הנושים.
(ב) הממונה רשאי להורות על הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים, בידי הנאמן או מי מטעמו, גם בלא הסכמת היחיד, אם שוכנע כי ההפעלה תשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים.
(ג) על הפעלת עסקו של היחיד יחולו הוראות סימן ב': הפעלת התאגיד, לפרק ז' בחלק ב', בשינויים המחויבים.
– יש לשים לב לכך שבחוק החדש הסמנטיקה חשובה מאד. כל למשל, בעניין הפעלת עסקו של היחיד, החוק מציין קודם את שיקומו הכלכלי של היחיד ורק לאחר מכן את עניין התועלת של הנושים, כלומר עניין שיקומו הכלכלי של היחיד חשוב יותר.
במרבית המקרים, חייב המצוי בהליך חדלות פירעון אינו רשאי לקבל החלטות כלכליות בעצמו, אלא באישור בית המשפט בלבד. יכולת ההשתכרות של החייב משפיעה באופן ישיר על יכולת פרעון חובותיו ועל שיקומו הכלכלי, לכן בתי המשפט מאפשרים, בתנאים מסוימים, לחייב המצוי בהליך חדלות פרעון לעבוד כעצמאי. במאמר זה נעמוד על המקרים בהם בית המשפט מאשר זאת ובאילו תנאים.
ניהול עסק עצמאי בהליך חדלות פירעון
ככלל, חייב המוכרז כפושט רגל לא יכול לנהל עסק עצמאי או להחזיק במניות חברה. אולם, קיימים מקרים בהם בית המשפט מאפשר לחייב לפתוח עסק חדש או להמשיך לנהל את העסק קיים. האישור כפוף לתנאים מסוימים – בין השאר לכך שלא מדובר בהקמת חברה בע"מ אלא בעוסק מורשה או פטור.
לצורך כך, על החייב להגיש לבית המשפט בקשה להקמת עסק עצמאי, אשר בה עליו לפרט את תכנית העבודה העתידית ואופן ניהולו של העסק. לבקשה יש לצרף תצהיר של החייב המפרט את ההכנסות וההוצאות של העסק לרבות אישורים מרשויות המס השונות. מומלץ להביא לתשומת ליבו של בית המשפט את התועלת שתצמח לנושים מהפעלת העסק. המנהל המיוחד / הנאמן מציין את עמדתו בנוגע לבקשה ובית המשפט נותן את החלטתו בעניין.
השיקולים לאישור בקשת החייב
לאחר שהחייב מגיש את הבקשה לבית המשפט, הבקשה מועברת לעיונו של המנהל המיוחד / הנאמן. בין היתר בוחן בעל התפקיד שני פרמטרים חשובים:
- מהו העסק אותו החייב מבקש להקים/להמשיך לנהל – כלומר, סוג העסק, מהותו, המלאי וכוח העבודה הדרוש לצורך הפעלת העסק, מהי התועלת הכלכלית שתצמח לנושים ולחייב כתוצאה מהקמת העסק, ההוצאות הכספיות הצפויות והשפעתן על מצבו הכלכלי של החייב.
- בחינת האפשרות שהחייב עלול ליצור חובות חדשיים – כפי שסקרנו במאמר הקודם, על החייב נאסר ליצור חובות חדשים. שיקול זה בא בחשבון בעת קבלת ההחלטה האם להמליץ לבית המשפט לאשר את בקשת החייב.
אם החייב מבקש להפעיל עסק קיים, בוחן המנהל המיוחד את העסק ומוודא שלא מדובר בעסק הספציפי שהביא את החייב להיכנס להליך ולצבירת החובות. כמו כן, על החייב להגיש תצהיר מטעמו המפרט את מצבו הכלכלי והאישי. בתצהיר יש לציין את הסיבות שבגינן הוא מצוי בהליך חדלות פרעון.
בנוסף, על החייב לצרף לבקשה דוחות מרשויות המס. באמצעות הדוחות יכול המנהל המיוחד לבדוק את מצבו הכלכלי ואת ההפסדים והרווחים של העסק הנוכחי.
אישור הפעלת עסק על ידי בית המשפט
לא בכל מקרה נותן בית המשפט אישור להפעלת עסק. אישור כזה לא ינתן כאשר ישנו סיכוי ממשי שפתיחת העסק החדש או המשך ניהול העסק הקיים יביאו את החייב ליצירת חובות חדשים, אשר יקשו על ניהול ההליך ויפגעו באינטרס הנושים לקבל את כספם בסיום ההליך. לעיתים גם במצב דברים בו פתיחת העסק או המשך ניהולו לא תביא תועלת לנושים יותר מאשר מצוי פוטנציאל השתכרותו של החייב כשכיר, בית המשפט יטה לא לאשר את בקשת החייב.
במידה ובית המשפט והמנהל המיוחד מאשרים את בקשת החייב, החייב מצוי בפיקוח מתמיד הכולל הגשת דוחות חודשיים אודות התנהלות הכלכלית של העסק והתנהלותו הכלכלית הפרטית.
עצת עורך דין בנושא עסק עצמאי בהליך חדלות פירעון
חייב המצוי בהליך חדלות פרעון, מתנהל במציאות בה עליו לעמוד בהגבלות שונות המבטיחות מצד אחד את האפשרות שיוכל לסיים עם חובות הכבדים ולצאת לדרך חדשה. מצד שני, החייב צריך למקסם את החזר החוב לנושים השונים. כחלק ממקסום החזרי החוב, נבחנת יכולת ההשתכרות העתידית של החייב והאפשרות שיוכל לעבוד ולהרוויח בהתאם ליכולותיו.
לכן בתי המשפט אפשרו לחייב, במקרים המתאימים (לאחר עמידה בתנאים כפי שפרטנו לעיל), להקים עסק חדש או להמשיך לנהל עסק קיים, במטרה שיוכל למקסם את הכנסתו ולהחזיר את חובותיו. בנוסף, באופן זה החייב יוכל שוב להיות יצרן במשק ולשקם את חייו הכלכליים לקראת יציאה לדרך חדשה ללא חובות. לפיכך ישנה חשיבות רבה בבחירת לווי מקצועי נכון ומתאים של עו"ד בעל ניסיון בניהול הליך חדלות פרעון על רבדיו השונים.
